ארבע לפנות בוקר. חשוך. ציוצי הציפורים מבשרים שאוטוטו יעלו קרני שמש ראשונות. אני יושבת לבדי בחצר הבית, מהאוזניות שעל אוזניי בוקע צליל קלוש. גם הלילה נשארתי ערה, מנצלת כל רגע של שקט ופרטיות לגלישה לעולמות אחרים, מרתקים ורחוקים כל כך.
לפני כמה שבועות אבא הסכים לקנות לי מחשב שאוכל לערוך סרטוני וידאו קצרים. לפני שקיבלתי לידיי את המחשב החדש אבא מסר אותו לאיש מקצוע כדי שיבטל את האפשרות להתחבר לאינטרנט. למזלי, הטכנאי עשה עבודה גרועה. אחרי כמה ניסיונות עקפתי את החסימה והתחברתי לאינטרנט של השכנים, וחיי השתנו.
בבת אחת נחשפתי לעולם משוגע, אחר, עשיר בתוכן – העולם החילוני. צפיתי באינספור סרטונים, הייתי מרותקת לכל תזוזה על המסך. אפילו הפרסומות ריגשו אותי. אומנם התעופפתי למקומות אחרים לגמרי, מנותקת מהשכונה החרדית שבה גרתי, אבל היד שלי תמיד נשארה על העכבר, מוכנה בכל רגע ללחוץ על האיקס של חלון הגלישה, למקרה שחלילה מישהו יתעורר ויבחין במעשה הנפשע שלי.
בלילות הקסומים האלה למדתי המון, בעיקר גיליתי נפלאות החיפוש בגוגל – מקלידים בשורת החיפוש כל נושא שהוא, ומתקבלות עשרות (מאות ואלפים) תוצאות של סרטונים רלוונטיים.
באותו לילה נסחפתי כולי. כל כך נסחפתי שלא שמעתי צעדים מתקרבים, ולמרבה האימה הרמתי את הראש רק כשגיליתי צל ארוך נופל עליי ועל המחשב. אבא שלי עמד שם, בפיג'מה ועיניים טרוטות. הוא ראה.
המחשב נלקח מידיי, נזרק לקרקע והתנפץ בקול רעש גדול.
האירוניה, אוי האירוניה.
אבא שלי, חרדי הארד-קור, תלמיד חכם מוביל ומשפיע בקהילה, איש מוכשר מאוד, שכתב ערמות של ספרי קודש ובשנים האחרונות הקדיש את חייו למלחמת חורמה בפריצות הגדולה מכול – האינטרנט המשוקץ.
והנה אני, בתו, מהופנטת להמצאה ששינתה את העולם, ששינתה גם אותי…
הגיע הזמן שנערוך היכרות כמו שצריך. שמי ריקי רוטר, ועד גיל שמונה-עשרה הייתי חרדית (כמעט) מן המניין, חונכתי להתרחק מכל מה שקשור לחילוניות, אבל הסקרנות שלי גברה על החינוך הנוקשה.
באותו לילה, כשעיניי המושפלות מבכות את המחשב ההרוס, גמלה בליבי ההחלטה – לעזוב את החיים שהיו לי ולצאת לעולם הגדול.
חיכיתי לשעת כושר, וכשזו הגיעה יצאתי מהבית בידיעה שאיני חוזרת לשם לעולם.
נפלטתי לרחוב חסרת השכלה, נטולת ידע אמיתי על תרבות, על מוזיקה, על יחסים בין מבוגרים, על החיים הצפויים לי מחוץ לחומות הבלתי נראות של השכונה החרדית – אך בוערת מתשוקה וסקרנות אין קץ.
קאט לשנת 2023 – שבע שנים לאחר מכן. אני בעלת חברה בע"מ – רוטר מדיה. אוטוטו בוגרת בית הספר לקולנוע "מנשר", יוצרת, תסריטאית ובמאית. חמישה סרטים קצרים באמתחתי.
את שנותיי הראשונות כאדם חופשי העברתי במג"ב, בתפקיד "לוחמת מתעתדת". שם הפכתי את תחביב הצילום למקצוע. למדתי לערוך ולהטיס רחפנים, צילמתי מאות סרטים והפקתי ספר מטעם מג"ב של תמונות נוף.
את כוח השיווק בווידאו גיליתי כמעט במקרה, אספר על כך מייד (ספויילר: הכול התחיל מחביתה), והגילוי הזה שינה שוב את חיי, אבל הפעם גם את חייהם של עשרות לקוחותיי.
ההחלטה לאגד במדריך מובנה את הניסיון שלי, התובנות והכללים שאספתי לאורך הדרך התקבלה אחרי שיחת טלפון מרגשת במיוחד. לקוח התקשר וסיפר לי, בדמעות, שמזהים אותו ברחוב, עוצרים אותו לסלפי, הוא קיבל כתבת שער ענקית בעיתון נחשב והתראיין בטלוויזיה. המייל שלו מתפוצץ מעשרות לידים חמים ביותר שהגיעו אליו – וכל זאת בעקבות סרטוני הטיקטוק שלו, שהתחלנו לעלות חודשיים בלבד קודם לכן!
דמעות של התרגשות עלו גם בעיניי כשהוא סיפר לי על כך. אני, ריקי רוטר, הילדה שברחה מהבית בשכונה החרדית באלעד, הצליחה לשנות לבעל עסק את החיים. השינוי הזה התרחש בגלל התשוקה העזה שלי לנושא ובזכות הניסיון שרכשתי במסלול של ניסוי וטעיה, ותהייה ותובנה, ויישום ושיפור.
הבנתי שאני מוכרחה להפיץ את זה הלאה, להדביק את כל העולם בתשוקה הזאת ולהראות לכל מי שרוצה בכך – איך לפרוץ ולגדול באמצעות סרטוני וידאו.
הספר הוא מדריך מובנה שמיועד לכולם, גם לבעלי עסק שרוצים לצמוח באמצעות טיקטוק, וגם למי שרוצים להצטרף לחגיגה האוניברסלית שסוחפת מיליונים ברחבי העולם ולהיעשות אושיות רשת.
"שיווק וידאו" אינו רק להתפרסם או לשווק מוצר, החשיפה מועילה להתפתחות האישית, לשיפור הערך עצמי, לחיזוק האופי. מיומנויות רבות מתייעלות – עמידה מול קהל, שיוף הטונציה כך שתסחוף, יכולת ההתמדה, העקביות, הגילוי העצמי ותועלות רבות נוספות.
אני בטוחה שאחרי שתגלו, כמוני, את כוח השיווק בווידאו מלאכת היצירה תהפוך לתרפיה נעימה ומקדמת, וחייכם, כמו חיי רבים, ישתנו לטובה.
