אתחיל בשאלה פשוטה
"אני יוצאת בשאלה אז תקנו ממני קורס?"
האם נשמע לכם הגיוני?
לאחרונה, ניסיתי להבין את התופעה של שיווק דרך הסיפורים האישיים.
כמה נפלא זה שכשמספרים לנו סיפור על חייו של אדם, אנחנו מתחברים, אנו מרגישים שהבנו, שמכירים.
אבל בדיוק כמו בחיים האמיתיים, הקשר בין הסיפור למוצר הוא לא תמיד קשור.
כאשר אני מחפשת צלם לחתונה, אני רוצה את הצלם הטוב ביותר, לא את הצלם עם הסיפור המרגש ביותר. וכך גם כאשר אני מחפשת מקצוען לעבודה דיגיטלית. הסיפור האישי שלו מעניין, אך המקצועיות שלו היא המפתח לבחירה שלי.
אולם, לא נכחיש את העובדה שהסיפור האישי שלך יכול להיות כלי יעיל בשיווק. אולי הלקוח יתחבר אלייך דרך הסיפור, ואז יחליט לחקור עליך.
לכן, המקום הנכון לשים את המוצר והשירות קודם כל מול הצופה = הלקוח.
דברו על הבעיות של הצופה, על הכאבים שלו.
ואז, יכול להיות שהסיפור שלכם יוסיף לנו עוד קצת רכיב אישי, אך המקצועיות תשאר המפתח.
אז אסיים את המאמר באמירה מחויכת:
תרכשו ממני את הקורס הדיגיטלי שלי, "איך להיות ויראלי", כי הייתי חרדית ויש לי סיפור קורע לב.
האם תקנו?
